אומן - מקור השיר "הקדוש ברוך הוא - אנחנו אוהבים אותך"



      





























Powered by Koshernet
פיתוח ע"י InterTK
מקור השיר "הקדוש ברוך הוא - אנחנו אוהבים אותך"
י"ז באדר ב' תשס"ג


כתב: רפאל בן ישראל

ראיתי שמופיע באתר "חסידיסק" השיר "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך" והמקור, אללי לי, "מונה רוזנלבום".

אז תרשו לי לספר לכם מה מקור השיר הזה, שכבש, לא לזמן מועט, את הבמה.

השנה: תשס"א (או תש"ס, איני זוכר במדויק). המקום: עיירה קטנה, נידחת ומאובקת בערבות אוקראינה - אומן. המקום המדויק: ציונו של רבי נחמן מברסלב. הנוכחים: חסידי ברסלב באלפיהם. האירוע: תשליך.

כולם נקבצו ובאו, כל עולי הקיבוץ הקדוש באומן, לנהר החוצה את העיירה אומן, כדי להשליך במצולות נהר כל חטאיהם. הנהר כולו מוקף ו"מוצף" ביהודים, כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין מלבושיהם שווים, והעין צופה במלא הדרו של מגוון הלבוש היהודי. מהספודיק הגוראי, דרך הכיפה הסרוגה - הצמודה לחולצה לבנה ולסנדלים תנ"כיות שלצורך הענין הוחלפו במגפיים ועד שטריימל וקפטי"ן. ועוטי שיראין עומדים שם למעלה מ-10,000 יהודים, שכל רצונם הוא להתקרב לבורא.

קבוצות קבוצות, כתות כתות, הם עומדים שם. ולאחר סיום, פורצת - כמנהג חסידי ברסלב - השירה, מקיפה את האלפים כמן אלקטרו מגנט שמימי לוכד את כולם. והגוים מביטים אחוזי פליאה על היהודים המוזרים האלה, הם כבר נואשו מלהבין אותם, אין סיכוי.

ובין האלפים, ניצב יהודי יקר, צדיק ועניו ושמו הרב שלום סבג. אותו הרב סבג מדרי שכונת פרדס כץ הוא, ויודעי דבר - יודעים דבר או שניים על שכונה זו. אחרים היו אולי חוששים לעשות משהו בשכונה הזו, אבל לא הרב סבג, הוא, שאומרים שיצא בעצמו מהיכן שהיה, התקרב לברסלב על ידי שני צדיקי עולם. הראשון היה הרב זאב חשין, מראשוני המחזירים בתשובה בדור הקודם והשני היה מוכר יותר: "הסבא" מכנים את מי ששמו היה רבי ישראל דב אודסר זצ"ל.

והוא, העוסק בקירוב לבבות ונשמות עשוקות לאביהם שבשמים, שם, דווקא שם, בפרדס כץ, מביא איתו מדי שנה את אותם נשמות יקרות שמצפות לגאולתן - לאומן. כמובן, גם בראש השנה.

והדרך, שכאשר יאמר הרב סבג את פרקי "תיקון הכללי", לא יאמרם בנחת וביובש, כי אם בניגון ובנעימה (כפי שמורה "ספר חסידים") שובת לב, כל בני החבורה יחד, בקול נעים בגילת ורנן מעלים בני החבורה את פרקי התהלים שבתיקון הכללי אל בוראם. ולאחר תיקון הכללי ולאחר התפילה הקצרה שמופיעה אחריה (תפילה עצומה, אגב) מנהגם הוא לפצוח בריקוד סוער ובשירה עצומה.

אותה שנה, החלו בני החבורה לשיר "וטהר ליבנו לעבדך באמת", בניגון העממי הידוע, אבל אחד מהם - ועד היום אין ידוע מי הוא - שליבו בער לבוראו בתבערה שאחר תפילה לאלקים, החל לצעוק "הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך", והם אהבו אותו, והם הלבישו את הניגון על המילים ואת המילים על הלב והשליטו לרגע - רק לרגע - את המח על הלב, כדי לתת ללב אפשרות להביע את אהבתו לבורא עולם.

וקולותיה של אותה שירה, שהתחילו בחבורה קטנה אחר תיקון הכללי וגדלו לאחר "תשליך, נשמעו מקצה העולם ועד קצהו, שעל כן נשמע השיר בשנה שלאחר מכן בכל פינה בעולם ובכמה וכמה שפות.

וכאשר תשירו את השיר, זכרו נא את אותם יהודים, פשוטים, תמימים, שאינם יודעים יותר מדי יהדות מהי, שכן רק אמש נודע להם שיש יהדות, אבל ליבם כוסף, ליבם מתגעגע לבורא עולם, ליבם צועק לבורא שישיבם אליו ומעל הכל, ליבם גדוש אהבה, תמימה ואמיתית, לבורא עולם.

ומי שיודע אהבה אמיתית מהי, יחוש את מלא עצמתו של השיר, הכל כך פשוט - הכל כך מלא וגדוש.

הקדוש ברוך הוא, אנחנו אוהבים אותך! פשוט, כך. בלי סודות, בלי מילים ארמיות קשות להבנה, בלי גרטל ומלבש עליון ובלי נטילת ידיים או רצינות אינסטינקטיבית של לפני תפילה, רק לב יהודי, פשוט ותמים - שכל כולו אהבה לבורא.

ולו זכיתי לדרגת תמימות שאליה הגיעו אותם יהודים בשאגם את אהבתם לבורא - אשרי וטוב לי.

לענין תפילה אומר רבי נחמן שצריך למצא גם דרכים חדשות להתפלל - מעבר לתפילות שקבעו חז"ל. וכל כך למה? היצר הרע, שעוקב אחרי תפילותינו כדי להפריעם, כבר מכיר את כל הדרכים הרשמיות המובילות אל כסא הכבוד. על כן, אם אנו רוצים שתתקבלנה תפילותנו, עלינו לחתור חתירות חדשות, לסלול "דרכי בורמה" חדשות מהן היצר לא יודע, כך נוכל להגיע לבורא - הנצור כביכול - ומצפה לתפילותינו.

ומשום מה אני בטוח, שכמו מתנתו של אותו רועה שלא ידע כלום, לכן נתן לבורא קולות פעיה ו"סלטות", ששימחו את הבורא לאין שיעור - יותר מתפילתו של הבעל שם טוב, אני בטוח שגם קולות "פעיה" אלה, שאולי אין בהן עמקות וגם לא עושר מילולי - הבורא מתענג עליהן ומשתעשע בהן עד אין סוף.

אנחנו נוהגים לזלזל בתמימות ובפשיטות. אנחנו אוהבים את הפלפול, את העמקנות (ואנחנו זה אני, שהרי איני יודע מה איתכם), אנחנו בזים אולי לממי שצועק - מכל הלב - "אבל מה תרנגולת שכמוני יכולה לתת לך? קוקוריקו" - (תודו שאתם צוחקים כעת...)

הבורא "קצת" שונה מאיתנו. הוא - אוהב את זה, מאד!

וסליחה על הנאום.

עמוד הבית | שלח לחבר | הדפס